ע"פ
בית המשפט המחוזי מרכז
|
39031-05-12
24/12/2012
|
בפני השופט:
1. אברהם טל אב"ד - סג"נ 2. זהבה בוסתן 3. צבי דותן
|
- נגד - |
התובע:
חיים חננאל
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
פסק-דין |
1. בפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ש' דקל נוה), בה הורשע המערער בעבירת איומים, ונדון לחמישה חודשי מאסר על תנאי.
כתב האישום
2. המערער והמתלוננת היו בני זוג, לא נשואים, ולהם שתי בנות.
בכתב האישום נטען כי בתאריך 5/3/10 נתגלע ויכוח בין המערער למתלוננת. באותן נסיבות, איים המערער על המתלוננת בכך שאמר לה "אני אתן לך אגרוף, אני אהרוג אותך". אחת הבנות (קטינה) התערבה בויכוח לטובת המתלוננת, ואז תקף אותה המערער בכך שהכה בידו במצחה. העבירות שיוחסו למערער בכתב האישום הן איומים ותקיפה.
הכרעת הדין של בימ"ש קמא
3. ביהמ"ש קמא קבע כי הן המתלוננת והן שתי הבנות העידו שהמערער איים על המתלוננת שייתן לה אגרוף, וכי עדויותיהן אמינות עליו, והוא מעדיף אותן על עדותו של המערער. לפיכך קבע כי הוכח איום זה שכן אמירת המערער למתלוננת כי ייתן לה אגרוף, תוך קירוב אגרופו לפניה, מהווה איום כהגדרתו בחוק העונשין.
ביחס לאיום כי יהרוג את המתלוננת, קבע ביהמ"ש קמא כי איום זה לא הוכח למעלה מכל ספק סביר, ועל כן זוכה המערער מחלק זה של כתב האישום.
ביחס לעבירת התקיפה כלפי הבת הקטינה, זיכה ביהמ"ש קמא את המערער, בנימוק שקמה לו הגנת "זוטי דברים".
סיכומו של דבר, המערער הורשע בעבירת האיומים על המתלוננת בלבד, בכך שאמר לה כי ייתן לה אגרוף, תוך קירוב אגרופו לפניה.
טענות המערער
4. (א) נפלו סתירות בין גירסת המתלוננת במשטרה, לעדותה בבית המשפט, ולגירסתה בהליך שהתנהל בין הצדדים בביהמ"ש לענייני משפחה.
(ב) המתלוננת אינה בוחלת באמצעים ומוסרת גירסה שונה בכל מקום על מנת לקדם את מטרתה שהיא סילוק המערער מהדירה ודחיית דרישתו לקבל חלק בה.
(ג) לאור הסתירות בין גירסאותיה השונות של המתלוננת, לא ניתן לקבל את גירסתה המפלילה כמהימנה.
(ד) אין מקום לבסס את ההכרעה על עדותיהן של בנותיה של המתלוננת, שהרי הן מתגוררות עימה, ולא יכולות למסור גירסה שונה משלה, מחשש שיבולע להן.
(ה) מהראיות עולה כי דיבור בשפה בוטה לא היה זר לצדדים. המערער אוים משך תקופה ארוכה על ידי המתלוננת כי היא "תעיף אותו מהבית". המערער אף הוכה ע"י בנה של המתלוננת וחברו. המתלוננת עצמה דחפה אותו ואיימה שתוציא אותו מהבית ושהוא "ייצא קרח מכל הכיוונים".
(ו) על רקע מצב דברים זה, אמירת המערער כי הוא ייתן למתלוננת אגרוף מתגמדת לעומת התנהגותה כלפיו במהלך השנים ובסמוך לאותו ויכוח. על כן יש לזכות את המערער מחמת "הגנה מן הצדק" או "זוטי דברים".
טענות המשיבה
5. (א) ביהמ"ש שמע את העדויות, התרשם מהן כפי שהתרשם, קבע ממצאי מהימנות, ואין מקום להתערב בהכרעתו.
(ב) לא ניתן לומר כי מי שמאיים על אשתו או בת זוגו באלימות, התנהגותו היא בגדר זוטי דברים. בעבירות אלמ"ב אין מקום לטענת זוטי דברים.